דלקת חניכיים
 | |
| דלקת חניכיים, לפני ואחרי טיפול שיניים | |
| תחום |
רפואת פה  |
|---|---|
| טיפול |
|
| קישורים ומאגרי מידע | |
| MeSH | D005891 |
  | |
דלקת חניכיים (לטינית: Gum inflammation, Periodontal inflammation או Gingivitis) הוא מצב דלקתי של רקמת החניכיים בחלל הפה. הדלקת נחשבת לאחת מבעיות השיניים והפה הנפוצות ביותר ומתבטאת לרוב בדימום וכאב בחניכיים. מעל ל-90% מהאוכלוסייה לוקה בדלקת חניכיים ברמה זאת או אחרת בימי חייה.[1]
רקמת החניכיים מורכבת מהעצם המכתשית (העצם האלוואולרית, alveolar bone) בלסת, הנושאת את השיניים, ומרירית החניכיים, שהיא הרקמה הרכה המצפה את העצם. ישנם מספר סוגים של מצבי דלקת ברקמת החניכיים. מקובל, שכאשר ישנו מצב דלקתי המוגבל לרקמה הרכה הוא מכונה דלקת (רירית) חניכיים, בעוד מצב המערב את הרקמה הקשה (העצם האלוואולרית) מכונה מחלת חניכיים. רוב מחלות החניכיים נגרמות על ידי חיידקים.
נסיגת חניכיים, המלווה בחשיפת שורש השן, עלולה להיגרם גם על ידי גורמים אחרים, כמו גירוי מכני כרוני, למשל בגלל צחצוח שיניים אגרסיבי ופירסינג[2][3] בלשון או בשפה, או טיפול אורתודונטי (יישור שיניים).
ברמתה הקלה, הדלקת קשורה לרוב לאי שמירה מספקת על היגיינת הפה, וניתן למנוע אותה על ידי הקפדה על צחצוח שיניים פעמיים ביום, שימוש במי פה וניקיון תכוף בחוט דנטלי, וכן טיפולים סדירים אצל רופא השיניים והשיננית להסרת אבנית ומשקעים. דלקת חניכיים שאינה מטופלת לאורך זמן עלולה להתקדם לדלקות חניכיים ומחלות חניכיים קשות יותר.
דלקות רירית החניכיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
דלקת חניכיים נמקית[עריכת קוד מקור | עריכה]
דלקת זו (necrotizing ulcerative gingivitis) מאופיינת על ידי 3 סימנים הכרחיים: כאב, דימום ספונטני או במגע קל מאוד ברירית, ונמק של פיטמת החניכיים (gingival papilla). דלקת חניכיים נמקית מופיעה בדרך כלל במבוגרים-צעירים, והייתה נפוצה בעבר באוכלוסיות צבאיות. דלקת זו קשורה לירידה בפעילות המערכת החיסונית בגלל מתח נפשי, עישון, תשישות ותת-תזונה, ויכולה גם להיות קשורה למחלות כגון איידס, לוקמיה, וסוכרת[4]. הדלקת מאוד נפוצה בקרב ילדים הסובלים מתת תזונה בארצות מתפתחות.
דלקת סב-כותרתית[עריכת קוד מקור | עריכה]
דלקת זו (peri-coronitis) מתפתחת סביב כותרת שן שלא בקעה במלואה לחלל הפה, בדרך כלל שן בינה תחתונה. דלקת זו עלולה להיות מלווה בכאב עז, נפיחות והגבלה בפתיחת הפה. אם דלקת זו נישנית, יש צורך בעקירת השן.
מחלות חניכיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחלת חניכיים כרונית[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחלה דלקתית זו (chronic periodontitis) היא הגורם העיקרי לאיבוד שיניים באוכלוסייה מבוגרת. למחלה זו הן מרכיבים התנהגותיים (הגיינת פה ירודה, עישון) והן מרכיבים גנטיים. מחקרים אמריקאיים מצאו שכיחות גבוהה יותר של מחלה זו באוכלוסייה אפריקאית-אמריקאית מאשר באוכלוסייה היספנית-אמריקאית ובאוכלוסייה לבנה (שאינה היספנית). ביהודים ישראלים, נמצאה שכיחות גבוהה יותר של מחלה זו ביוצאי תימן וצפון אפריקה[5].
מחלת חניכיים אגרסיבית[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחלת חניכיים אגרסיבית (aggressive periodintitis) מאופיינת בעיקר בקצב ההתקדמות המהיר שלה. מדובר במחלה הגורמת לספיגה מהירה יחסית של העצם התומכת בשן (העצם האלוואולרית) ועלולה להוביל בסופה לניידות שיניים ואובדנן. מחלת החניכיים האגרסיבית אופיינית לרוב בגיל צעיר (עד 35) אך מופיעה גם בגילאים מבוגרים יותר. הזיהוי המוקדם של מחלה זו הוא בעל חשיבות עליונה מאחר שטיפול מוקדם ויעיל במחלה מוביל לרוב לעצירתה ולשמירה על השיניים לאורך זמן. אחד מגורמי הסיכון החשובים למחלה הוא עישון סיגריות. למחלה זו ישנן שתי צרות אופייניות: מפושטת הפוגעת בכל השיניים וממוקדת הפוגעת בעיקר בשיניים החותכות והטוחנות [6].
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הערך "מחלות חניכיים", באתר ויקירפואה
- אוריאל אטל, דימום מהחניכיים: הסיבות וחשיבות הטיפול, באתר ynet, 8 בינואר 2017
- חוקרים: דלקת חניכיים עלולה לגרום לסרטן, דמנציה, סוכרת ומחלות לב מאתר כללית סמייל
- דלקת חניכיים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מחלות חניכיים, באתר www.perioplant.co.il
- ^ Zadik Yehuda, Sandler Vadim (באוגוסט 2007). "Periodontal attachment loss due to applying force by tongue piercing" (PDF). J Calif Dent Assoc ;35(8):550-3. 35 (8): 550–3. PMID 17941300. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2008-09-10. נבדק ב-2008-07-16.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Levin Liran (ביוני–ביולי 2007). "Alveolar bone loss and gingival recession due to lip and tongue piercing". N Y State Dent J. 73 (4): 48–50. PMID 17891882.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Zadik, Yehuda. "דלקת חניכיים נמקית" (PDF). נבדק ב-2008-07-15.
- ^ ד"ר יהודה צדיק, ד"ר רון בכור, ציפי שוחט, ד"ר שי גלור (באפריל 2008). "מוצא עדתי ואיבוד עצם אלוואולרית במבוגרים ישראליים". רפואת הפה והשיניים. 25 (2): 19–22. PMID 18780541.
{{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link) - ^ Levin L, Baev V, Lev R, Stabholz A, Ashkenazi M (באוגוסט 2006). "Aggressive periodontitis among young Israeli army personnel". J Periodontol. 77 (8): 1392–6. PMID 16881808. נבדק ב-2008-08-08.
{{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.