משאף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שני סוגים של משאפים

משאף הוא אביזר רפואי המשמש להכנסת תרופה לגוף דרך הריאות. הוא משמש בעיקר לטיפול במחלות נשימה חסימתיות, כגון אסתמה ומחלת ריאות חסימתית כרונית. צריכת התרופה נעשית על ידי לחיצה, המשחררת את התרופה מהמשאף לתוך הפה, ובו זמנית שאיפתה לריאות. ישנם משאפי תרסיס ומשאפי אבקה יבשה.


משאפי תרסיס[עריכת קוד מקור | עריכה]

משאף תרסיס
תינוק משתמש במשאף עם ספייסר

משאפי תרסיס הם הצורה המפורסמת ביותר למשאף המודרני, מופיעים גם בסרטים כאשר רוצים להראות מטופלים אסתמטיים. משאפי תרסיס יצאו לשוק כבר במחצית השנייה של המאה ה-20. הם מכילים את חלקיקי התרופה בתוך נוזל או גז המהווים מדחף התרופה. באמצעות לחיצה על המשאף, משתחררת התרופה לחלל הפה וחלקיקיה הקטנים מגיעים לריאות. למשאפי תרסיס, קיימת מגבלה של קואורדינציה, משום שיש מטופלים שמתקשים לתפעלם, ולכן פותחו משאפי תרסיס, שמופעלים על ידי נשימת המטופל (breath actuated), למשאפים אלו שסתום שמשחרר את מנת התרופה, ברגע שהמטופל שואף במשאף.

ספייסר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעיתים נעשה שימוש במשאף יחד עם מרווחַ (spacer, ספייסר), מכל המחובר למשאף ובקצהו פיה. התרופה משוחררת מהמשאף אל הספייסר, ונשאפת מהספייסר. הספייסר מקטין את שיעור איבוד התרופה בפה ובגרון, מקל על המתקשים לתזמן את הלחיצה על המשאף עם שאיפת התרופה (למשל תינוקות ופעוטות) ומקטין תופעות לוואי הנובעות ממגע התרופה בפה[1][2][3].

משאפי אבקה יבשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משאף סרטייד הוא משאף המכיל סטרואידים ומופיע כמשאף אבקה יבשה, מסוג דיסקוס

משאפי אבקה יבשה מכילים אבקה של התרופה (בגודל חלקיקים מיקרוני) מעורבבת עם אבקה אחרת, בדרך כלל לקטוז (המהווה את האבקה הנשאית של התרופה). בעת שאיפה, החלקיקים של התרופה משתחררים מהאבקה הנשאית. גודלם הזעיר של החלקיקים מאפשר הגעתם לריאות, בעוד שחלקיקי לקטוז גדולים נשארים בפה או בחלק האחורי של הגרון. ככל שהמטופל יכול לשאוף יותר בחוזקה, כך יותר חלקיקי תרופה ישתחררו ויגיעו לריאות.

קיימים כיום סוגים רבים של משאפי אבקה יבשה, המשתנים בעיצובם, וניתן לסווגם באופן כללי לשני סוגים:

  1. משאפים שמכילים את האבקה והתרופה כבר בתוך המכשיר
  2. משאפים עם קפסולה

משאפים שמכילים את האבקה והתרופה כבר בתוך המכשיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

היתרון שלהם הוא בכך שהם מכילים את התרופה כבר בתוך המשאף. דוגמאות למשאפים אלו כוללים את המשאפים: דיסקוס, טורבוהלר, אליפטה. בסוג זה של משאף קיים צג המראה על מספר המנות שנשארו במשאף, על מנת שהמטופל ידע האם עליו לרכוש משאף חדש בקרוב.

משאפים עם קפסולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משאפים כוללים את מכשיר המשאף, העשוי מפלסטיק, וכמוסות המכילות את האבקה ובתוכה התרופה. על המטופל להכניס את הכמוסה לתחתית המשאף, בה יש נקבים המנקבים את הקפסולה. לאחר הניקוב, המטופל יכול לשאוף את האבקה ולקבל את האפקט הטיפולי של התרופה.

בארצות הברית, היו דיווחים על אנשים שבלעו את הקפסולות לפני השימוש במשאף[4], לכן חשוב מאוד להבין כי הקפסולה איננה מיועדת לבליעה כי אם לשימוש בתוך המשאף.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא משאפים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פרופסור בנימין וולוביץ, אמצעי עזר לטיפול באסתמה, באתר "כל מה שעליך לדעת על אסתמה בילדים"
  2. ^ טיפול בקוצר נשימה בילדים עם spacer, באתר "דוקטורס"
  3. ^ תוכנית אישית לטיפול באסתמה, אתר מכבי שירותי בריאות
  4. ^ ה-FDA הוציא אזהרה ב-2008 על אנשים שבלעו את הקפסולה משום שלא הבינו שהיא מיועדת לשימוש בתוך המשאף, http://www.fda.gov/Drugs/DrugSafety/PostmarketDrugSafetyInformationforPatientsandProviders/ucm051132.htm

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.